אחרי שראיין אותו לא פעם, שמע את הדיסק שלו בלי הרף והתאהב, מושיקו שטרן נסע לקסריה כדי לראות את האמן הישראלי הראשון שגרם ל 3700 איש לקנות כרטיס להופעה ולו רק בגלל ששמעו דיסק אחד.
מושיקו שטרן
האמת, זה לא ממש פייר, הגעתי להופעה של שולי רנד די מאוהב. נו מה אעשה? האיש כבש אותי עוד בימי "האושפזין". כיבוש כזה שגרם לי לשמוע את הסינגל הראשון שהגיע אלי לרדיו כמה וכמה פעמים עד שהצלחתי לעכל את הקול הצרוד והשירה הסיפורית ולנסות להבין מה מסתתר שם בפנים. כמובן שמיד ביקשתי מההפקה שלי לראיין אותו, את שולי. האיש שזכרתי כ"משה" מ"האושפיזין" הצליח שוב להפעיל עלי את קסמיו, זה עבד, נכבשתי בשנית.
נו טוב הוא שחקן אמרתי לעצמי, גם להתראיין בדרכו שלו הוא יודע. ואז הגיע לידי האלבום, או יותר נכון נטחן בעל כורחי על ידי חבר, מיסיונר מוסיקלי מהסוג של אלו שאבוי לך אם לא תקשיב למה שיש להם לספר לך על הצליל שבוקע להם מהמערכת הביתית בזמן שאתה רק באת כדי לשתות קפה ולראות אחת מההקלטות האחרונות ממכשיר היס-מקס. המסיונר הצליח, האלבום הפך לחביב ביותר עלי מזה חודשים ארוכים ובעקבותיו הגיעה גם הכמיהה לכך שבוקינג ההופעות של שולי רנד סוף סוף יפגע בקוביה ריקה ביומן שלי וגם אני אצליח להגיע להופעה.
היום המיוחל הגיע, הטלפון בהפקת "מו-שואו" צלצל, מהצד השני יחסי הציבור למופע הראשון של שולי רנד בקיסריה. קיסריה? די! אני לא מאמין! נכון, בכל זאת האיש מכר 65 אלף עותקים טבין ותקילין והצליח למלא הופעה אחר הופעה בכל מקום בו דרך מאז יציאת האלבום, ובכל זאת, קיסריה? נו באמת? איך הוא ימלא את המקום הזה? שוב הרמתי טלפון וביקשתי לשוחח עימו בשידור, לתהות יחד האם יתכן, האם הוא מסוגל למלא את היכל התהילה הישראלי בזמן שעל המדף גם אם מאוד תתאמצו תמצאו רק אלבום אחד? שולי בצניעותו כמובן סירב ליחס לכך חשיבות רבה, קיסריה מבחינתו היא עוד מיקום, כהרגלו השאיר הכול בידי שמיים והזמין אותי בסבר פנים יפות להופעה.
הגעתי ברגשות מעורבים, מצד אחד, הדיסק מהמדהימים והמרגשים ששמעתי בתקופה האחרונה (כבר אמרתי?), מצד שני, בואו נודה, שולי רנד לא מחזיק ביכולות הווקאליות של "הגולנים" ו"הפרצים",הוא גם לא בדיוק יוכל להשתמש בכישוריהן של הרקדניות של אתי פולישוק או בקולן הענוג של זמרות הליווי בעלות הגיטרה מבית ארצי, בכל זאת מדובר בבעל תשובה שזקן ארוך לו עד מותניים, אז איך? איך לעזאזל הוא יצליח להחזיק קהל מרותק מול בימת ענק באמפי הרומי המפורסם מבלי להשתמש בכל הגימיקים המוכרים?
מצטער להרוס לכם את הפאנץ', שולי הצליח ועוד איך הצליח. שולי רנד הוא ללא ספק הלאונרד כהן הישראלי, האיש שמבלי למכור לנו סומק, תלבושות ותאורת לדים חוצת גבולות פשוט ריתק קהל של 3700 איש אל פרצוף אחד עם מימיקה אין סופית וגוף עטוף גלימה דוסית אופיינית, ליותר משעתיים של הופעה מהסוג שרבים מהאמנים שמתיימרים "לכבוש את קיסריה" יצטרכו בהחלט לחכות בתור ארוך בדומה לזה שהשתרך לו בכניסה.
שולי פתח את ההופעה לקול מחיאות הכפיים, מבלי לומר מילה, הוא פשוט שר, אחרי שני שירים הוא אפילו הספיק להתפלל. לא, זו לא היתה תפילת ערבית המונית, גם לא תיקון חצות, אלא מעין תפילה שחיבר שולי לעצמו ולצוות שלו על הבמה כדי שיזכו לקבל "סיעתה דשמייה" כהגדרתו, זה הצליח לו, כבר אמרתי?
זה הצליח לו למרות התפאורה המינורית, התאורה הדלה, העידר הפירוטכניקה ותותחי האש. הוא לא הזמין את הסימפונית של רעננה ואת "מיומנה", הוא פשוט שר או אולי אמר/סיפר את הטקסים הכל כך מיוחדים שלו, אותם הטקסטים שגרמו לכם להזיל דמעה כששמעתם את "המשורר" על חנוך לוין, או להסתכל השמיימה כשזמזמתם עם הרדיו את "אייכה" המפורסם. והכל פשוט כזה, שולי.
אז איך זה שללא עטיפה של ממתק היה שם הכל בהופעה של שולי? התמהיל הנכון בין קודש לחול, הערבוב של שפת הרחוב בסיפורי הקישור הקורעים מצחוק לבין הארמית ושפת המקורות המסתתרת בשיריו, העיבודים המיוחדים שערבב באוזנינו אסף אמדורסקי מפיק המופע, הדרך לגעת בכל אוזן שישבה שם בקהל ממוסיקת קאנטרי אמריקנית לבין בלדות רוק על-אה קולדפליי סטייל (כמו הסיפור הנוגע על המסע שולי ואחיו לרבי שמעון בשעת לילה מאוחרת), האורח הנכון בזמן הנכון (מישהו אמר ארקדי דוכין ולא קיבל?) והכל בדרכו שלו, של שולי.
שולי לא חתם את ההופעה לפני שגם דאג להזכיר לכולם שמדובר בחג הסוכות, אותו החג עליו סיפר ב"אושפזין", הסרט שבוודאי גרם לרבים מאלו שישבו שם בקהל המעורב לשים פעמיהם אל חנויות הדיסקים ולרכוש אחד מבין 65 אלף העותקים שמכר רנד עד כה. כשעלו שולי רנד והלהקה להדרן הם פשוט פתחו במחרוזת כלייזמרית והקהל לא נשאר אדיש, עלה לבמה, השתולל ורקד עד כדי כך שהמאבטחים נאלצו להתערב, זו הוכחה נוספת שהם נהנו ועוד איך נהנו.
ועכשיו בנינו, מתי מימכם הגעתם להופעה של אמן שהוציא רק אלבום אחד ועוד במקום כמו קיסריה? יומרני חשבתם? תחשבו שוב.
כן, מדובר בתופעה, כן, מדובר גם בהרבה מזל או איך אמר קודם המשורר ? "סיעתה דישמיה"? שולי רנד הפך בשנה מוסיקלית אחת בלבד לאחד מהיוצרים החשובים שידעה ותדע המוסיקה הישראלית, משום מה יש לי מן הרגשה כזו שהוא עוד ימלא את קיסריה פעמים רבות. תזדרז יקירי, הקיץ כבר נגמר, נשמח להספיק אותך לפחות עוד פעם אחת מטהר את נפשנו ויפה שעה אחת קודם.
=> האזנתם כבר לראיון של מושיקו שטרן עם שולי רנד רגע לפני?